top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תליאור אבוטבול

אדם סמית׳ - מסחר מועיל הדדית

אדם סמית' נולד בעיירה קירקלדי בסקוטלנד בשנת 1723, למד בגלזגו ובאוקספורד, התחיל ללמד באדינבורו, ובשנת 1751 עבר ללמד חזרה בגלזגו. הוא היה פרופסור ללוגיקה, ומאוחר יותר לפילוסופיה של המוסר. הפילוסופיה של סמית התפרסמה בעיקר בזכות כך שהיא שינתה את האופן שבו העולם ראה אינטראקציות כלכליות. עם זאת, תורתו גם שינתה את הדרך שבה התבוננו על אינטראקציות אישיות וחברתיות. בעוד הוגים רבים לפני סמית' התמקדו בחשיבה לפיה על מנת להיות אדם טוב, יש צורך שהאדם ינחה את מעשיו על בסיס עקרונות של "התגלות" (היינו, עקרונות דתיים); וחשבו שאדם צריך להיות מיטיב ובלתי אנוכי כדי ליצור הרמוניה חברתית, סמית' הציג בספרו "התיאוריה של הרגשות המוסריים" את הרעיון שניתן להשיג הרמוניה דווקא דרך האינטרס האישי, ושאפשר לגלות עקרונות מוסריים על ידי אינטרוספקציה והתבוננות בסביבה.


סמית' הסביר כיצד השוני בין אנשים מחייב אותנו לתת להם חירות, כך שהם יוכלו להבין באופן עצמאי אילו מעשים הם מוסריים, להפנים אותם, להזדהות זה עם זה ולהבחין באותם מעשים כנכונים ובעלי ערך. בנוסף, הוא טען שאם אנשים ייאלצו לפעול בצורה מסוימת תחת כפייה, הדבר יוביל לאסון, היות שאותם אנשים יפעלו נגד רגשותיהם המוסריים, במקום ללמוד מה הוא הדבר הנכון באופן עצמאי. השינוי בתפיסה המוסרית שקידם סמית' משתקפת גם לאור תיאוריות הכלכלה הפוליטית של אותה התקופה.


אם נסתכל על המערכת הכלכלית-פוליטית שהייתה נפוצה עד אותה עת, המרקנטיליזם, נוכל להבין מדוע המוסר נתפס עד אז כמשהו נתון ומוחלט. תחת המרקנטיליזם, המערכת הכלכלית התמקדה בהגדלת עושרו של השליט, לכן ניתן להבין מדוע המוסר נתפס כדבר שבא "מלמעלה", שצריך ללמד אותו לעם, או לחלופין להכפיף את העם אליו, כפי שכפופים למרותו של השליט. בניגוד לכך, המערכת הכלכלית אותה קידם סמית' הייתה כזו שבה לכל אדם יש את החופש להתמקצע בתחום הרצוי עבורו, וליהנות מהרווחים מהמסחר עם אנשים אחרים. הרעיון המהפכני הזה טען שייצור של סחורות זולות יותר על ידי שחקן אחד בכלכלה העולמית מועיל לכולם, בגלל היכולת להתמקצע וליהנות מיתרונות יחסיים אחד של השני. הדינמיקה הכלכלית הזו היא הרבה יותר "אופקית" וחברתית מזו שמקדם המרקנטיליזם ההיררכי. לכן, כשסמית' סיפק השקפה חלופית על המוסר, ותיאר אותה כדינמיקה חברתית אינטראקטיבית, הדורשת חירות אנושית, הוא בנה את התשתית לשינוי גם בתחום הכלכלה הפוליטית. הצורך בחירות על מנת לקבל החלטות מוסריות, תורגם לצורך בחופש במסחר, כך שאנשים יכולים להרוויח זה ממעלותיו של זה, החומריות והרוחניות, ולפרוח כבני אדם עשירים ומפותחים יותר.



מכאן אנו למדים שגישה המקדמת סחר חופשי, היא זו הרואה בבני אדם כיצורים עצמאיים ובעלי ערך, היכולים להנות זה מכישוריו של זה, ולייצר רווח הדדי המיטיב עם שניהם. בניגוד לעולם מרקנטיליסטי, בו אפשרויותיו של אדם להתפרנס מוגבלות לתחומים אותם השליט מאפשר לאדם לעסוק בהם, מערכת של סחר חופשי מאפשרת לכל אדם להגשים את עצמו בצורה האמיתית ביותר, וכך להעשיר אחרים ולהתעשר בעצמו על בסיס כישרונותיו. במערכת כמו זו שאדם סמית' קידם, גם החלשים ביותר יכולים להשתמש בערכיהם, יכולותיהם וחלומותיהם, וכך לספק ערך לאחרים ולעצמם. בכך שכל אחד מסוגל לתת מעצמו את מה שהוא מעוניין ובעל יתרון בו, מייצר רווח הדדי לשני הצדדים המעורבים. לקוחותיו של אדם כזה יכולים להנות מסחורות ושירותים שנעשו על ידי אדם מוכשר ומקצועי, בזמן שהיצרן יכול לקבל את התמורה בה הוא מעוניין מלקוחותיו. זהו מצב של win-win, בו האושר והעושר של כולם גדל, עקב מתן החירות האישית והכלכלית.

24 צפיות0 תגובות

Comments


Post: Blog2_Post
bottom of page